גריסריו ואח' נ' קבוצת נירון בע"מ ואח'

החלטה

עניינה של בקשה זו הינה מחלוקת באשר לזהות בעל התפקיד אשר יפעל למימוש שני כלי רכב אשר נתפסו ע"י עו"ד ארז חבר, המפרק הזמני של קבוצת נירון בע"מ (להלן: המפרק והחברה, בהתאמה), ומשועבדים לטובת בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: הבנק).

ביום 11.7.2010 הגיש המפרק בקשה לבית המשפט (בקשה מספר 7) למימוש כלי הרכב המצויים בבעלות החברה. על פי הבקשה, המפרק פעל לאיתור כלי הרכב, לתפיסתם ולאכסונם ואף נשא בעלות פעולות אלו. המפרק אף יידע את הבנק מבעוד מועד בדבר תפיסת כלי הרכב על ידו ובדבר כוונתו לממשם.

אלא שביום 15.7.2010, הגיש הבנק בקשה משלו למימוש כלי הרכב (בקשה מספר 9), וזאת באמצעות ב"כ הבנק, עו"ד פישר, אשר מונה ככונס נכסים לכלי הרכב ביום 13.7.2010 (היינו, יומיים לאחר שהוגשה בקשת המפרק). כונס הנכסים טוען בבקשתו כי אין כל יתרון במימוש כלי הרכב בידי המפרק הזמני דווקא, וכי הבנק, כנושה מובטח, זכאי על פי החוק לבחור את אופן מימוש הנכס, כפי שאכן עשה עת פעל למינויו ככונס נכסים.

אכן, לנושה מובטח קיימת לכאורה זכות להחליט על מימוש הנכס הממושכן בידי כונס נכסים, זאת חרף העובדה כי החוק אינו רואה כל פסול שמימוש הנכס ייעשה אף בידי המפרק, אשר יממש את הנכס לטובת הנושה המובטח. אלא שבנסיבות המקרה יש לתמוה על ההתעוררות המאוחרת של הבנק, אשר פעל למינוי כונס הנכסים והגשת בקשה לבית המשפט, רק לאחר שנעשתה ע"י המפרק, הלכה למעשה, כל העבודה הקשורה בתפיסת כלי הרכב ואכסונם, ואף הוגשה על ידו בקשה למימושם. במצב דברים זה, מתן היתר למימוש הנכס ע"י כונס הנכסים, גובל בעשיית עושר ולא במשפט ע"ח המפרק. אי לכך, ראוי שהמפרק הוא שיממש את כלי הרכב, וזאת בכפוף לשמירה על זכותו של הבנק לקדימות בקבלת כספי התמורה מתוקף היותו נושה מובטח.

סוף דבר, דין בקשת המפרק (בקשה 7) להתקבל, בעוד בקשת הבנק (בקשה 9) נדחית.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ל' אב תש"ע, 10 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: